הקלה על תסמינים אצל חולי פרקינסון באמצעות CBD

הסימפטומים של מחלת פרקינסון כוללים תחושת אי נוחות, רעידות במנוחה, קושי לשמור על שיווי משקל ויציבות בהליכה, תנועות בלתי רצוניות ובלתי נשלטות, דיבור לא ברור עם שונות מינימלית באינטונציה ובנפח, הפחתת הבעת הפנים ושפת הגוף. בנוסף, תיתכן האטה והפחתה בתנועה יחד עם נוקשות של השרירים.

מלבד השפעה על מערכת העיכול והשתן, מחלת פרקינסון עלולה להוביל לשינויים בשליטה על הסוגרים. יתרה מכך, תסמינים פסיכולוגיים כמו ירידה קוגניטיבית, דיכאון, חרדה והזיות גם מקושרים אליו.

מחלת פרקינסון היא מצב נוירולוגי שמחמיר ככל שעובר הזמן. זה קורה בגלל מחסור ברמות בדופמין השליח הכימי (DA) בתוך הגוף. הסיבה לירידה זו נובעת מניוון תאי עצב באזור Substantia Nigra, המכיל נוירונים רבים של דופמין.

מחקרים אחרונים הדגישו את הקשר הפוטנציאלי בין מחסור ממושך בדופמין לבין הפרעות נפשיות. מחקרים אלו מראים כי רמות הדופמין עשויות להיות מופחתות עקב תקופות ממושכות של מתח, חרדה או דיכאון, מה שמוביל לירידה בייצור הדופמין בחלקים מרכזיים של המוח. זה עלול לגרום לירידה בפעילות ו/או שחרור של קולטני דופמין, מה שעלול לתרום עוד יותר לבעיות נפשיות.

מחלת פרקינסון חמורה מפחיתה באופן דרסטי את היכולת התפקודית של המטופל, מה שעלול לגרום לכך שהם זקוקים לטיפול מתמשך וצמוד אפילו למשימות הבסיסיות ביותר. בעוד שמחלת פרקינסון יכולה להשפיע על כל אחד כבר בשנות השלושים לחייהם, הגיל הממוצע להתפרצות הוא בדרך כלל סביב 58.

טיפול תרופתי למחלת פרקינסון כולל בדרך כלל בליעת כמוסות L-DOPA במקום דופמין. ההחלטה על המינון האופטימלי של L-DOPA וניהול כל תופעות הלוואי הפוטנציאליות היא משימה מאתגרת. אם התוצאות משימוש ב-L-DOPA אינן משביעות רצון, ניתן להשתמש באגוניסטים חזקים יותר של דופמין.

המערכת האנדוקנבינואידית והקשר למחלת פרקינסון

מחלת פרקינסון נגרמת על ידי אי סדירות של הנוירוטרנסמיטר דופמין. מאז, טיפולים רבים להגברת ייצור הדופמין יושמו בפועל. לאחרונה, חסימת קולטני CB1 במערכת האנדוקנבינואידית נמצאה כשיטה יעילה להגברת רמות העברת הדופמין. תוספת חיצונית של  CBD למערכת האנדוקנבינואידית יכולה לסייע בטיפול על ידי הגברת העברת הדופמין והפחתת קצב התפתחות המחלה.

דופמין, נוירוטרנסמיטר, או שליח עצבי, הוא אחד המפתחות להרגעת מערכת העצבים ולשיפור אמצעים פסיכיאטריים הקשורים בחרדה, סיוטים ואפילו התנהגות אלימה. מחקרים אחרונים הראו שחידוש אספקת הדופמין בגוף יכול להוביל לשיפור דרמטי בתסמינים אלו. טיפול חדש זה מציג דרך יעילה ולא פולשנית לנהל בעיות נפשיות ללא צורך בתרופות או בטיפולים פולשניים יותר.

מספר מחקרים קבעו כי ל- THC יש השפעות טיפוליות מועילות על מחלת פרקינסון. קנבינואידים נראו כמפגינים הגנה עצבית נגד רעילות 6-הידרוקסידופמין הן in vivo והן במבחנה, רעילות זו היא גורם מרכזי הקשור למחלת פרקינסון.

מחקרים אחרים הראו ש- CBD יכול לעזור לשפר התנהגויות מורכבות הקשורות לשינה ולהפרעות שינה אצל אלו עם מחלת פרקינסון. בנוסף, הוכח כי CBD מבטל את ההשפעות של רגישות נוירונית והתנהגותית הנגרמת על ידי אמפטמין של מסלול הדופמין המזולימבי.

יש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע את הפוטנציאל הטיפולי של CBD ואת האופן שבו הוא פועל כדי להקל על תסמיני פרקינסון. עם זאת, עדויות עדכניות מצביעות על אפשרות של הקלה סימפטומטית ועלולה להאט את התקדמות המצב. כמו תמיד, מומלץ למטופלים לדבר עם הרופא שלהם לפני תחילת טיפול חדש כלשהו.

CBD להקלה בתסמיני מחלת פרקינסון – אפיק טיפול טבעי ויעיל

קנבידיאול (CBD) קנבינואיד נפוץ בצמח הקנביס (Hemp), נחקר על יכולות הריפוי הפוטנציאליות שלו ביחס למצבים רפואיים ספציפיים כמו מחלת פרקינסון.

על פי מחקר ראשוני וראיות אינדיבידואליות רבות, ישנם יתרונות פוטנציאליים של CBD עבור חולי פרקינסון. אלו כוללים:

  1. CBD עשוי להיות מועיל בניהול תסמינים שונים הקשורים למחלת פרקינסון, כולל בעיות הקשורות לשינה, כאב ופסיכוזה. ל- CBD יש תכונה מרגיעה, נוגדת חרדה ומאזנת. לדוגמה, מחקר גילה ש-CBD יכול להועיל לטיפול בהתנהגויות הקשורות לשינה הקשורות להפרעת התנהגות שינה מהירה של תנועת עיניים בקרב חולי פרקינסון.
  2. על פי מחקרים פרה-קליניים, קנאבידיול (CBD) עשוי להיות בעל השפעות המגנות על תאי מערכת העצבים. תכונה מועילה במיוחד עבור מצבים נוירולוגיים כגון מחלת פרקינסון הכוללים נזק לתאי עצב. מחקרים אחרונים הראו שלקנבינואידים יש את היכולת לפעול כמגנים עצביים מפני רעילות 6-הידרוקסידופמין, אשר קשורה קשר הדוק למחלת פרקינסון. בדיקות נערכו הן in vivo והן במבחנה לצורך אימות.
  3. נערך מחקר כדי לבחון את ההשפעות החיוביות של קנאבידיול (CBD) לניהול סימפטומים של חרדה ודיכאון, שניהם נפוצים בקרב חולי פרקינסון. ההשפעה המרגיעה של CBD על מערכת העצבים עשויה לשפר תסמינים של מצבים פסיכיאטריים כמו חרדה ומתח הנובעים מהתמודדות עם המחלה.
  4. קיימות השערות כי CBD עשוי להאט את התקדמות מחלת פרקינסון. המחקר בעניין זה נמשך ויש לעשות יותר כדי להגיע למסקנה קונקרטית. החוקרים מאמינים כי ל- CBD עשויות להיות השפעות חיוביות על זרימת הנוירוטרנסמיטורים ולבלום תהליכים פתולוגיים הקשורים לניוון עצבי, אך יש לבצע מחקר נוסף על מנת לספק אישור.
  5. CBD הוצע כתרופה אפשרית להשפעות של מחסור בדופמין על ידי חסימת קולטני CB1 במערכת האנדוקנבינואידית. CBD יכול לסייע להעברת דופמין משופרת, מה שיכול לעזור בניהול תסמינים הקשורים למחלת פרקינסון.

רוצים לדעת עוד על המולקולה המסעירה? המשיכו במסע – גלה עוד על ה CBD

מעוניינים להתייעץ עם המומחים שלנו ללא עלות? >> השאירו פרטים בטופס בעמוד הבא.

קישורים מחקרים בנושא:

Prospects for cannabinoid therapies in basal ganglia disorders

Evaluation of the neuroprotective effect of cannabinoids in a rat model of Parkinson's disease: Importance of antioxidant and cannabinoid receptor-independent properties

Expression of cannabinoid CB1 receptor mRNA in basal ganglia of normal and parkinsonian human brain

Effects of cannabidiol in the treatment of patients with Parkinson's disease: an exploratory double-blind trial

Cannabinoids provide neuroprotection against 6-hydroxydopamine toxicity in vivo and in vitro: relevance to Parkinson's disease

Cannabidiol for the treatment of psychosis in Parkinson's disease

Cannabidiol can improve complex sleep-related behaviours associated with rapid eye movement sleep behaviour disorder in Parkinson's disease patients: a case series

Neuroprotective and Symptomatic Effects of Cannabidiol in an Animal Model of Parkinson’s Disease

A Study of Tolerability and Efficacy of Cannabidiol on Tremor in Parkinson's Disease

Cannabidiol Counteracts Amphetamine-Induced Neuronal and Behavioral Sensitization of the Mesolimbic Dopamine Pathway through a Novel mTOR/p70S6 Kinase Signaling Pathway

Current Aspects of the Endocannabinoid System and Targeted THC and CBD Phytocannabinoids as Potential Therapeutics for Parkinson’s and Alzheimer’s Diseases: a Review